הפשרה של קרקעות חקלאיות פרטיות נובעת בעיקר מתהליכי תכנון חדשים שמובילה רשות מקומות או גוף תכנון מקצועי כמו ועדה מחוזית או ארצית (בשנים האחרונות גם התווסף גוף הותמ"ל-ועדה לקידום מתחמים מועדפים לדיור).
גידול האוכלוסין במדינת ישראל מצד אחד וכמות השטחים שניתן להפשיר או לשנות את ייעודם הולכת ומידללת ויוצרים מציאות שבה הצורך להפשיר קרקעות חקלאיות תופס קצב גבוה יותר מבעבר.
ישנם דוגמאות רבות, נציין דוגמא ל2 ישובים במרכז הארץ שבהם ישנם שטחי מגורים רבים ושטחי מסחר, תעשיה משרדים ולוגיסטיקה מעטים מאוד ביחס לכמות התושבים בהם. הישובים הם ראש העין וגני תקוה.
ראש העין הוא ישוב שעבר ועדיין עובר בשנת 2022 את תנופת הפיתוח והבניה של שכונות מגורים חדשות הגדולה ביותר. מהצד השני ניתן לראות שלישוב ישנה כמות נמוכה מאוד (ביחס לשטח וביחס לכמות התושבים וביחס לכמות שטחי המגורים) של שטחי מסחר ותעשיה.פארק סיבל הישן והמוכר, פארק לב הארץ, והאזור המסחרי החדש שניבנה בשנים האחרונות מצדו המערבי של פארק לב הארץ. מה שגם להאצת תהליכים של הפשרת קרקע חקלאית לטובת בניה חדשה.
ניתן לראות ששטחים רבים שהיום נמצאים בסטאטוס של בניה חדשה בישוב, הם שטחים שהיו קרקעות חקלאיות ועברו הפשרה.
דוגמא נוספת הוא הישוב גני תקוה-כל שכונות המגורים החדשות שנבנו בישוב בטווח השנים 2000-2022 הוקמו על קרקעות שהיו בייעוד חקלאי שעברו שינוי ייעוד (רובם פרדסים).
וכיום הישוב מקדם תוכנית מתאר חדשה לשינוי ייעוד של עתודת הקרקע הפרטית החקלאית האחרונה להקמת שכונות מגורים נוספות ובעיקר שטחי מסחר ,משרדים, תעשיה (בין היתר כדי להנות מהכנסות ארנונה גבוהות יחסית לעומת הכנסות ארנונה משטחי מגורים).
רבים מבעלי הקרקעות החקלאיות הפרטיות נהנו מזכויות שוות ערך רב לאחר ההפשרה.
לסיכום: הפשרה של קרקע חקלאית לוקחת זמן אך שווה זהב.
ספטמבר 2022
